דברי ריבות · חלק תי״ח סימן ב׳

תשובה נר' פ' הגוזל עצים המלוה את חבירו על המטבע ונפסלה המטבע אמר רב נותן לו מטבע היוצא באותו שעה ושמואל אמר יכול לומר לו לך הוציאו במישן וכו' ופרש"י המלוה את חבירו שום פרגמטייא על המטבע שקצץ לו מעות נותן לו מטבע היוצא בשעת פרעון דהא קיבל לתת לו מעות והאי לאו מטבע הוא ודוקא הלוהו פרגמטייא אבל הלווהו מעות את שהלווהו משלם לו וכתבו התוספות דלפירושו של רש"י נר' דאם הלווהו מעות נמי וקצב לו שישלם לו מעות דמשלם מטבע היוצא באותה שעה דמעות שנפסלו לאו מטבע נינהו ולא נקט בקונטרס פרגמטייא אלא משום דכשמלוה אדם מעותיו אין רגילין להזכיר דבר אבל כשמוכר פרגמטייא אפילו אמ' סתם כך וכך מעות תתן צריך לשלם לו מטבע היוצא והקשו התוספות על פי' רש"י ופירשו דאין חילוק בין מכר לו פרגמטייא בין הלווהו מעות ומיירי כשהתנה עמו על מנת שישלם לו מעות וכיון שפיר' לו כך סתמא דמילתא לכך פירש שאם יפסל יתן לו מטבע היוצא דאותו שנפסל אין שמו מטבע הרי לך דבין לרש"י בין לתוספות בנדון דידן שלא נתחייב ראובן אלא זהובים סתם ולא התנה שיהיו שוים סך כך לבנים משלם לו סך הזהובי' שהלוה לו וכן כתבו התוספו' שם וז"ל ולכל הפירושים אם הלווהו מעות סתם מעות שהלוה לו יפרע לו אפילו שנפסל וכן פסק הרא"ש שם בפסקיו וז"ל ודוקא בהתנה עמו משלם לו מטבע אבל בסתם בלא תנאי משלם לו מטבע שהלווהו ואפי' אינו יוצא בשום מקום וכן בהגה"ה אשרית כתב אם הלוה מעות סתם מה שהלוהו ישלם והקשה התוספות על זה מאי שנא מגזלן דתניא גזל מטבע ונפסל אומר לו הרי שלך לפניך משמע משום דישנו בעין אבל ליתנהו בעין משלם כשעת הגזילה והבא גבי הלואה אפי' איתנהו בעין דמי כליתנהו דמלוה להוצאה נתנה וי"ל דיש לחלק בין הלואה לגזילה דמטבע שנפסל חשיב כהוזל ובמעיקר' שוין ד' ולבסוף שוין זוזא אמרינן גבי גזלן דכי ליתנהו בעין דמשלם כדמעיקרא אבל גבי הלואה היכא דהוזל משלם כי זולא דהשתא כדאמרינן באיזהו נשך מלוה אדם כור חיטין הוזלו נותן חיטין הוקרו נותן דמיהן ומטבע שנפסל ודאי הוי כהוזל ע"כ.