גם לטענה השנית נראה לעניות דעתי שאם השבועה היתה בסתם אף על גב שכונתם היתה שהיו נשבעי' בחשבם שלא ישארו בעיר אנשי העיר מכל מקום חלה השבוע' כיון שלא פירשוהו וביררוהו בשעת השבועה וראיה לזה כתב הר"ן על משנת דפרק ארבע אחים ראה מרחוק אנשי' שאוכלים פירותיו ולא הכירם ואמר הרי הם עליכם כקרבן ואחר כך ראה שהם אביו ואחיו אינו נדר לפי שלא היה דעתו מעולם על אביו ובטל מעצמו ומשום הכי בקונם אשתי בעינן שיאמר בפירוש שגנבה כפי דאי לא אף על פי שהיה דעתו בשביל כך מכל מקום כיון שלהדיר את אשתו נתכון ליכא טעות בעיקר הנדר וכן מי שאמר קונם שאיני נושא לפלוני שאביה רע שאם מת או עשה תשובה אין צריך התרה הוא מפני שפירש בשעת נדרו שאמר שאביה רע:
דברי ריבות · חלק שפ״ז סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.