והמקשה שהקשה ולאו קל וחומר הוא עלה בדעתו לומר אי אפשר שנאמר שמזכיר התלמיד תחלה שהרי משנה שלימה היא לא זה וזה שיש בהם רוח חיים כהרי האש וכו' וכמו שכתב רש"י ולכן אי אפשר לומר שטעה בלישניה אלא ודאי שהזכיר המלמד תחלה וכיון שכן ולאו ק"ו הוא וכו' וזהו שכיון רש"י באו' ע"כ הכי מפרשי לה לא ראי הקרן וכו' ולא ראי השן וכו' ולהכי פריך ולאו קל וחומר הוא כלומר כבר אני רואה שאין סברא לומר שאין הנאה להיזקו היא חומרא ואין כוונתו להזיק היא חומרא דאין השכל סובלתו אבל מכל מקום מהכרח המשנה שמזכיר המלמד תחלה ע"כ לומר שלא היה טועה זה בדבר כזה וודאי שמזכיר המלמד תחלה ולהכי פריך ולאו קל וחומר הוא.
דברי ריבות · חלק ל״ז סימן ז׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.