ולכן מכח קושיא זאת לא בחר רש"י בשיטת תוספות ולרמוז קושיא זו כתב רש"י בתחלת הסוגיא תנא שור לקרנו ומבעה לשינו ולקמן פריך רגל מאי שייריה כלומר פרכת רגל מחייבני שאין שיטת תוספות אמתית שאלו כן מי הכריחו לחזור מסברתו הראשונה עד שהוקשה לו ורגל מאי שייריה אלא ודאי כיון שבא לכלל זה צריכין אנו לומ' שיטה אחרת והיא דסבר רש"י שלעולם המתרץ הזה היו לו הסברות האמתיות שאין הנאה להיזקו היא קולא והנאה להיזקו היא חומרא וגם כוונתו להזיק היא חומרא ואין כוונתו להזיק היא קולא ומאי דקאמר לא ראי הקרן שאין הנאה להיזקו כראי השן שיש הנאה להיזקו כוונתו לומר ואי כתב שן לא הוה אתי קרן מניה ולא ראי השן שאין כוונתו להזיק כראי הקרן שכוונתו להזיק ולהכי אי כתב קרן לא הוה אתי שן מניה וטעה בלישניה בהזכירו התלמיד תחלה והרבי לבסוף.
דברי ריבות · חלק ל״ז סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.