דברי ריבות · חלק שס״ט סימן ה׳

ואי סמכינן להתירה משום שנתקבל עדות הקידושין שלא בפניה מלאה הנז' וקיימא לן דאין מקבלין עדות שלא בפני בעל דין הרי כתב המרדכי פרק הגוזל ומאכיל בשם ראב"ן דכיון דמכשרינן קבלת אונס בלא בפני בע"ד כגון היו עדיו חולים או מבקשין לילך למדינת הים שמע מינה דבלא אונס כשר בדיעבד דאי פסיל על ידי אונס נמי מפסיל ועוד כתב המרדכי פרק שני דכתובות בשם ראבי"ה וז"ל מכאן שאם קבלו הדיינין עדות שלא בפני הבעל דין בדיעבד הוי עדות הרי דבנדון דידן כיון שכבר נתקבל חשיב עדות ובר מן דין בא לידי תשובת שאלה מיד החכם השלם הה"ר דוד בן זמרה ז"ל על עדות קידושין שנתקבל שלא בפני בעל דין וקבלה האשה קידושין מאחר השיב וז"ל תשובתי כי אשה זו מקודשת לראשון קדושי תורה ואין קדושי שני תופסין בה כלל וגדולה מזו אני אומר וסובר דמקבלין עדות קדושין שלא בפני בעל הדבר דכולי עלמא בעלי דבר נינהו לאפרושי מאסורא [מצאתי סמך לזה בתוספות פרק אלו נערות בדבור מתחיל רב אשי אמר בזר שאכל תרומה וכו' ורי"בא אומר דמיתה לזה ותשלומין לזה חייב ורודף שאני דניתן להציל לכל אדם וחייב מיתה לכל העולם ולהכי חשיב מיתה ותשלומין לאחד.] וזה לשון המאירי ומקבלין עדות שלא בפני בעל דין לאפרושי מאסורא כגון שיש עדים שנתקדשה פלונית וכן נראה מתשובת ריב"ש בקדושי מיירונה והכי משמע מתשובת הרשב"א כאשר הוא כתוב בקונדריס ואני מעיד שכן היה דעת כמהר"ר יעקב בירב ז"ל על מעשה שהיה וכמהר"ר שמואל ן' סיד ז"ל אלא שהם הפריזו על המידה לקבל עדות שלא בפני בעל דין לאסור אשה על בעלה ואני וחברי חלקנו עליהם בזה אבל בעדים שנתקדשה פלונית דהוי לאפרושי מאיסורא לא חלק אדם מעולם עד כאן דבריו. הרי דלכל הני אשלי רברבי ראשונים גם אחרונים לאה זו הנזכרת היא בחזקת מקודשת כיון שהעידו עליה בפני בית דין ואף על פי שיש איזה חולק דסבר אפילו בעדות קדושין שנתקבל שלא בפני בעל דין דלא הוי עדות מי הוא זה שיכניס ראשו בין הרים גדולים להורות התר באיסור ספק אשת איש שהוא עוות שלא יוכל לתקן.