וכתב רש"י וכיון דנפקא לן דממילא מובער אתיא רגל וילפא מיניה כיון בזה לחלוק על פירוש התוספות שאמרו שהתנא בברייתא אלו לא נאמר קאמר שזהו דוחק אלא שהכונה לומר דהשתא דאצטריך וביער לא אמרינן דאתא לרבות ממילא מכח היתור לשן ורגל בבת אחת דנפקי מושלח אלא ובער משמע שן דוקא ויליף רגל משן מכח היקשא והשתא ניחא מאי דקאמר בברייתא ובער זו השן וכן הוא אומר כאשר יבער וכו'.
דברי ריבות · חלק ל״ה סימן ד׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.