הרי לך שאף על פי שראובן היה חייב אותן המעות לתוגר ועוד שכבר הוציאם מידו והיו ביד שמעון השליח מכל מקום כיון שלא נתכוון ראובן לזכות לשמעון פסק דמפקינן ממונא מיד שמעון בנדון דידן דאיכא תרתי לטיבותא חדא דאותו מותר הרבית ששואל לוי הוא לעצמו ואין חייב ראובן אותו הסך לתוגר ועוד שעדין המעות ביד ראובן וכיון שכן במה יזכה לוי באותו המותר והלא אפילו שכבר נתנו ללוי היה חייב להחזירו לראובן לפי שלא כיון ראובן לזכות ללוי אותן המעות כי אם לתוגר כל שכן עדיין לא נתנם ראובן שלא נתחייב ליתנם ואפילו יש לו ללוי משכון לפי שמנה אין כאן חשבון אין כאן.
דברי ריבות · חלק של״א סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.