דברי ריבות · חלק של״א סימן א׳

שאלה ראובן שהיה חייב לתוגרמי' תקיפין כמות חמשה ושבעים אלפים לבנים ולא מצא בעירו מעות לקחת ברבי' כדי לתת לנוגשיו ובא לו אל עיר אחרת למצוא מעות לתת להם ושם מצא ללוי אהובו והתנפל לפניו בקש יבקש לו לשמו מתוגרמי' מכיריו בהלואה לזמן שלש חדשים הכמות הנז' ושיקוץ להם ברבית כל מה שיראה בעיניו ולא יצמצם עמהם כי עת צרה היא לו. ועוד אמר לו ראובן הנזכר שיתן בידו כמות משכונות שישוו הרבה יותר כדי להבטיח לתוגרמים הנזכר ונתרצה לוי הנזכר והלך לבקש ולמלאת שאלת ראובן אהובו וחפש ומצא אמנם היו רוצים ברבית יותר מהנהוג הרבה מאד וכראותו ככה כתב פתקא קטנה ככף איש לראובן הנזכר שהיה מסור בידי התוגרמי' ואמר דע לך ראובן אהובי שמצאתי כמות המעות הנזכרים והנה הנה מוכנים אמנם רוצים ברבית לערך ששים במאה בשנה ולא פחות מזה ואם תחפוץ בהם ככה תכתוב אלי תשובה ואקחם ויהי כשמוע ראובן את הדברים שכתב לוי עמד מרעיד ונשתומם אמנם בהיותו מסור בידי אנשים אלמים כתב והשיב לו ואמר הלא ידעת בידי מי אני מסור ואפילו מאה במאה אני מוכרח לקחת אותם לכן למען השם ית' תצמצם ככל אשר יעלה מידך לצמצם ותקחם ותמהר תחיש לשולחם אלי שאני מוכרח לקחת אותם בכל סך על כל פנים וכאשר לקח המעות בא הוא בעצמו עם המעות ויהודי אחר עמו שמו יעקב ואמר לו הנה שמצאנו לך הכמות מחצית בסך שכתבתי ולא פחות ויעקב זה הבא עמדי הוא מצא הרוב מהם שיש לו אהבה והכרה עם התוגרמי' יותר ממני ומלומד לקחת אותם מהם ולקחנום אמנם דע לך שהתוגרמי' לא רצו המשכונות לפי שהם מאמינים בנו ובדבורנו הקל וצריך שאתה תתן בידינו המשכונות לבטחון לנו ולפי שאנו יראים פן נכשל ברבית ח"ו רוצים אנו שתמכור לנו המשכונות ושתעשה לנו שטרות שבזמן הקצוב תפרע לנו הכמות עם הרבית לפרוע לתוגרמי' לבל יחסר ואם לאו שנוכל למכור המשכונות ככל אות נפשנו וראובן בתום לבבו בחושבו שהאמת אתם שהמעות הם מהתוגרמים ושעשו לו החן ההוא למצוא לו המעות ביום אחד הסכים עמהם בכל אשר דברו ואמר כל אשר תאמרו אלי אעשה אז נתנו המעות בידו ואחר כך הלכו ולקחו קצת מהמשכונות בידם בלתי עשותם שום סך וערך במשכונות שלקחו ואחר ט"ו ימים שעדיין לא נכתבו השטרות נתגלה לראובן הנזכר שלקחו המעות מהתוגרמים בפחות מאד ממה שכתבו לו בפתקא ושהם מרויחים עמו כמות אז אמר להם שאין רצונו לכתוב להם השטרות ושלא יפרע מרבית כי אם מה שיקחו להם התוגרמים ולא יותר ושהדין יקוב את ההר וקם ובא פה העיר שאלוניקי עיר גדולה של חכמי' לשאול שאלה זו מהרבנים עמודי עולם אשר פה וכה אמר ילמדוני רבותי האם אני ראובן חייב לפרוע להם כל הכמו' כפי דבריהם או אם לא אהיה חייב כי אם מה שיפרעו לתוגרמים על פי שבועתם ולא יותר ועל הכל יאירו עיני על פי הדין ועל האמת ועשיתי ככל אשר יורו לי רבותי משפטי צדק ומהשי"ת תהיה משכורתם שלמה להציל עשוק מיד עשקו אמן כה יעשה ה' עד כה מבט ראובן השואל הנזכר ועד כאן דבריו.