דברי ריבות · חלק ש״ל סימן י׳

ועוד בר מן דין בנדון דידן קודם שיצא הקול היה שוברו עמו וזה כי קודם שנתקיי' שטר הקידושין בבית דין הלך המקדש לערכאות של כותים וכתב לה לאשה הנז' קייבין על ידי עדים תוגרמים כמו שבא בשאלה ומי שמע כזאת מי ראה כאלה איש בליעל רע מעללים בהיות האשה צנועה בתוך ביתה עיקש דרכיו ללכת בדרכי' חשך אחרי הערכאות על ידי עדי' תוגרמים להחזיק ברשעתו אין לך שובר גדול מזה ולכן אמרתי גמרתי שאין שום צד חשש בקדושין אלו והאשה הנז' היא בחזקת פנויה גמורה מכל הצדדין שכתבתי ומה גם עתה שנוסף על זה כפי מה שראיתי שאסרה האשה הנז' על נפשה כל כסף או שוה כסף שינתן לה בתורת קדושין אם לא יהיה ברצון פלוני ופלוני וכו' וכמו שכתב הרשב"א בתשובה דפשיטא ופשיטא שאין בה שום בית מיחוש וחשש קדושין והאיש מנחם אשר הלך בדרכי חשך אני הייתי נמנה לייסר לו ולעדיו בסלוא דלא מבע דמא בכל גלילות ישראל וכל העם ישמעו ויראו ולא יזידון עוד עד ישובו בתשובה שלמה זהו מה שנראה לעניות דעתי ואמר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זללה"ה.