הן החכם השלם אלוף התורה כמהר"ר נר"ו האריך בטוב טעם ודעת ודבריו אינם צריכים חזוק וכדי להפיק רצונו אחוה דעתי דרך קצרה ואומר שדבר פשוט שהבתים הם בחזקת היתומים כמו שנראה מתשובת הרשב"א ז"ל כיון דקיימא לן דשכירות ליומיה ממכר הוא ואף על גב שנראה מדברי הרמב"ם ז"ל שהשוכר חצר מחבירו החצר ברשות בעליה עומד' שכתב פרק ו' מהלכות שכירות וז"ל אבל אם הבהמה של אחרים הזבל של בעל החצר שחצרו של אדם קונה לו שלא מדעתו אף על פי שהיא שכורה ביד אחרים וכבר השיגו הרא"בד ז"ל וסבירא ליה שהוא של השוכר ומוהרי"ק ז"ל ח"ה סימן שי"ג הביא דבריו ותמה עליו ואמר דכיון דקיימא לן דשכירות ליומיה ממכר הוא חצרו של שוכר הוא וזוכה לו:
דברי ריבות · חלק שכ״ו סימן ח׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.