דברי ריבות · חלק שכ״ו סימן ד׳

ויש לומר דלא פליגי שאין הנושאים שוים ויש ביניהם הבדל כיתרון האור מהחושך וזה דעד כאן לא קאמר הרשב"א דאוקמי' הקרקע בחזקת לוקח זה שהוא עכשיו בידו אלא בנדון ההוא שבמה שהודה שמכר בו עצמו סתרו ואמר בתנאי היה וסתר מה שהודה ולכן אוקמינן ליה אחזקת לוקח שני וכן דיין לישנא דהרשב"א שכתב שלדברי כלם לוקח זה בדין ירד וכו' אבל בנדון דקאמר בגמרא דנאמן המשכיר מעולם לא הודה המשכיר שהשכיר לו הבית לאותם השנים שטוען השוכר וזה שהשוכר טוען לא דרתי אלא שלש שנים ויש לי לדור עוד שתי שנים אחרים והמשכיר אומר כבר דרת חמש שנים נמצא שלא השכרתי לך הבית לשתי שנים אלו שאתה תובע ממני ולכן אוקמינן הקרקע בחזקת המשכיר נמצא דלא פליגי הרי"ף ורש"י והרמב"ם לדברי הרשב"א וגם הרשב"א לא פליג להו אלא דמר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי באופן שעלה בידינו לנדון דידן דלכולי עלמא כיון שהמשכירים הנז' נתפייסו והודו איך קבלו מאה זהובי' לפרעון קמ"ח חדשים נמצא שכבר ירד השוכר בדין ברשות המשכירים לבתים וכבר הם בחזקת השוכר והודו על כך עתה שבאים לסתור הזמן שהודו עליהם להביא הראיה אם יועיל להם להיות שיש ביתומים הנזכרים קטנים ואין מקבלין עדות כנגדם דהוי כשלא בפניהם.