דברי ריבות · חלק שכ״ו סימן ה׳

ועוד יש להביא ראיה שהדין עם היתומים מהא דקאמר בגמרא בהשואל דפריך על מאי דקאמר רב נחמן דנאמן המשכיר לומר נקיטת חמש שנין מהימן אמר ליה רב אחא מדפתי לרבינא אלא מעתה אוזפיה מאה זוזי בשטרא ואמר ליה פרעתיך פלגא הכי נמי דמהימן אמר ליה הכי השתא התם שטר לגוביינא קאי אם איתא דפרעיה איבעי ליה למכתביה אגביה אי נמי מי כתב עליה תברא אבל הכא אמר ליה האי דכתיבי לך שטרא כי היכי דלא תחזק עליה והשתא בנדון דידן עם היות דמצינן למימר שכונת כתיבת השטר היה כי היכי דלא תחזק עליה מכל מקום הרי כתוב בשטר שיהיה נאמן יששכר השוכר נאמנות גמורה בפירוש על כל פרטי שטר זה ועל כל טענה ודבר שיטענו נגדו אם לא שימצא כתוב מעבר הדף כשני עדים כשרים בלי לחייבו שום שבועה קלה וחמורה וכו' והשתא נדון ונאמר ומה בשטר הלואה דסתמיה לפרעון עומד אפילו הכי אמרינן כיון דלא כתביה אגביה או שובר אינו נאמן אף על גב שלא התנו כך בנדון דידן שעצמות השטר נעשה לברר כמות הזמן שהבתים שכורים ליששכר והם קמ"ח חדשים וגם התנו בפירוש שיהיה נאמן אם לא יהיה כתוב מעבר הדף לא כל שכן דאמרי' אם איתא שחזרו המשכירים הנז' איזה מעות לשוכר לנכות הזמן איבעי להו למשכירים למכתביה אגביה כיון שהתנו כך בפי'.