הרי שלדברי כלם לא מוקמינן לקרקע בחזקת מי שהוא עכשיו בידו אלא בחזקת מריה קמא ופליגא למה שכתב הרשב"א דמוקמינן לקרקע בחזקת לוקח זה שהוא עכשיו בידו ולהליץ בעד הרשב"א שלא יהיה חולק על הגמרא היינו יכולין לתרץ שהרשב"א מפרש לישנא דגמרא דהשואל בלשון שני דפירש ר"ח כמו שכתבו התוספות שם שמפורש בשטר בזמן כך וכך שכרתי חצרו של פלוני לזמן עשר שנים בק' דנרין ואין הויכוח בין שוכר והמשכיר אלא בפרעון שאומר השוכר שפרע לו חמש שנים ואסיקנא דהשוכר נאמן וכתבו התוספות ומסתברא כי האי פירושא בתרא וכו' אבל אם היינו אומרים כן וראינו שהרי"ף פירש סוגיא דגמרא כלישנא קמא דר"ח דמיירי שאין מפורש הזמן בשטר וגם רש"י פירש כן וגם הרמב"ם ז"ל נראה שפירש כן מדמייתי לפסק הלכה המשכיר בית לחבירו בשטר לעשר שנים ואין בו זמן וכו' ואמר שהמשכיר נאמן הרי שלדברי כל הני אשלי רברבי פליגי למאי דפסק הרשב"א דאוקמינן הקרקע בחזקת הלוקח שהוא עכשיו בידו שהרי פסקו שהמשכיר נאמן אע"ג שהשוכר הוא עתה מוחזק וירד ברשות המשכיר.
דברי ריבות · חלק שכ״ו סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.