אבל צריך לדקדק שלפי ריהטא נראה שהרשב"א חולק במה שפסק באותה תשובה סימן תתקע"ב עם הגמרא ומה שפסקו הפוסקים וזה דגרסינן במציעא פ' השואל אמר רבא אמר רב נחמן האי מאן דאוגר ליה ביתא לחבריה לעשר שנין וכתב ליה שטרא ואמר ליה נקיטת חמש שנין מהימן ופירש רש"י וכתב ליה משכיר לשוכר שטרא שהשכרתיה לעשר שנים ולא נכתב בשטר זמן ולאמר זמן בא לפני ב"ד ואמר כבר דרת בה חמש שנים וזה אמר לא דרתי אלא שלש מהימן בעל הבית דקרקע בחזקת בעליה עומדת ווכ' הרי לך דאע"ג שאף לדברי המשכיר שוכר זה כדין ירד והמשכיר החזיקו לשוכר וברשותו ירד לבית אפי' הכי קאמר דמוקמינן הקרקע בחזקת הבעלים הראשונים והוא המשכיר ולא ביד השוכר שהם הבעלים השניים וכן פסק הרמב"ם ז"ל הלכות שכירות פרק ז' וז"ל המשכיר בית לחבירו בשטר לעשר שנים ואין בו זמן השוכר אומר עדיין לא עבר מזמן השטר אלא שנה והמשכיר אומר כבר עברו ושלמו שני השכירות ושכנת עשר שנים על השוכר להביא ראיה ואם לא הביא ראיה ישבע המשכיר היסת ויוציאו. ועוד כתב שם בעל הבית שאמר לזמן זה השכרתיך והשוכר אומר לא שכרתי אלא סתם או לזמן ארוך על השוכר להביא ראיה ואם לא הביא בעל הבית נשבע היסת ומוציאו מן הבית וכן פסק חו"מ סימן שי"ב וכן כתבו הרי"ף שם בהלכות.
דברי ריבות · חלק שכ״ו סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.