דברי ריבות · חלק שכ״ג סימן א׳

שאלה מעשה שהיה כך היה שראובן קדש ללאה בפני שני עדים והאחד מהם הוא קרוב לראובן הנזכר שני בשלישי ובפניהם נתן בידה פרח אחד זהב וכך אמר לה בפניהם הרי את מקודשת לי בזהוב זה כדת משה וישראל ונכתב ונחתם שטר קדושין אלו ונתקיים בבית דין וזה נוסח השטר עם העדים החתומים בו ועם הקיום בית דין שאשרוהו וקיימוהו כדחזי אות באות תיבה בתיבה מעידים אנחנו ח"מ מה שהיה בפנינו פה מתא פלונית הלכנו יחד עם ראובן תושב עיר פלוני מצד פתח החצר דירת פלונית בת פלוני אלמנת פלוני ועמדנו בפתח והנה מרת פלונית הנז' עומדת בחצר וקרא לה ראובן הנזכר ופתחה הדלת ותפש לידה ונתן לה פרח א' זהב ואמר לה הרי את מקודש' לי בזהוב זה כדת משה וישראל וקבלה אותה ובא לידה ולרשותה כל זה ראינו בעינינו ושמענו באזננו ולראית האמת כתבנו וחתמנו שמותינו והכל שריר וקיים פב"פ עד פב"פ עד ע"כ לשון השטר וזה לשון הקיום בית דין במותב תלתא כחדא הוינא נחנא בי דינא דחתימין לתתא כד הנפק שטרא דקדושין דנא דחתימין ביה פ' ב"פ ופ' ב"פ סהדיא אלין ומדאתברר לנא דהיא היא חתימת ידיהון דסהדיא אלין אשרנוהי וקיימנוהי כדחזי והכל שריר וקים פלוני דיין פלוני דיין פלוני דיין ועתה המקודשת אומרת שלא היו דברים מעולם שקבלה קדושין מראובן יורנו מורנו אם אחר שנכתב ונחתם ונתקיים שטר הקדושין היש לאל יד המקודשת לחזור בה ולומר שלא היו דברים מעולם ואם העד הקרוב שהוא שני בשלישי אם הוא כשר לעדות זה אם לאו על הכל יורנו מורנו הדין דין אמת לאמתו של תורה ומה' תהיה משכורתו שלמה.