דברי ריבות · חלק שכ״ב סימן ז׳

ואע"ג שכתב המרדכי בפ' בתרא דקידושין בשם רבינו שמחה דאפי' אם נתקיים שטר הקדושין בחותמיו שאין העדות מתקבלת מתוך שטר זה וגם אביגדור הכהן סבר כן וגם הרשב"א בתשובה הנזכרת כתב ואפי' אם היה כתב ידם יוצא ממקום אחר או שאמרו העדים כתב ידינו הוא זה אם אמרו מעולם לא חתמנו ומזוייף הוא זה הכל תלוי בראיית הדיין אם הוא יעיין וידקדק הרבה בדבר וכו' מ"מ מי יכניס ראשו בין הרים גדולים להקל באיסור חמור כי האי להתיר ספק אשת איש לעלמא וכבר הארכתי פעמים רבות בסברת הרי"ף שכתב בפרק ארבעה אחין על מאי דקאמר מפני מה לא תקנו זמן בקידושין וכו' ומה שכתב הראב"ד והרמב"ן והמאור ונלאתי לכתבם כי השואל נחוץ אבל מיהא מהא חדא דלאה זו הנזכרת צריכה גט לע"ד וזהו דוקא אם לא הוזם העד אבל אם הוזם העד אחד אפי' שלא בפניו בטלה העדות וטעמא דמילתא דאע"ג דק"ל דאין מזימין את העדים אלא בפניהם וכמ"ש הרמב"ם פ' י"ח הלכות עדות היינו דווקא להענישם או נפש או ממון כמו שנאמר ועשיתם לו כאשר זמם וכו' והתורה אמרה והועד בבעליו יבא בעל השור ויעמוד על שורו אבל להכחישם יכולין להזימן שלא בפניהם וכן כתב הרמב"ם שם ועדים שהוזמו שלא בפניהם הרי הוכחשו וכן חו"מ סי' ל"ח כתב והזמה שלא בפניהם אע"פ שאינה הזמה הכחשה מיהא הוי לבטל עדותן וכיון שכן בנ"ד אם הוזם העד האחד אפי' שלא בפניו כבר הוכחש ותהיה לאה הנז' מותרת לעלמא בלא גט משום דאמרינן מה שכתב הרשב"א בתשובה אלף ר"י ומה ששאלת אם הא' מכחיש והב' מודה זה ודאי בעד אומר נתקדשה ועד אומר אומר לא נתקדשה ותרווייהו בפנויה קמסהדי והאי דקאמר נתקדשה הוה ליה חד ואין דבריו של אחד במקום שנים אף בנ"ד תהא לאה מותרת לכל אדם בלא גט זהו מה שנלע"ד הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.