תשובה כמה וכמה פעמים נשאלתי ונדרשתי על ענין כזה וכתבתי בארוכה ופסקתי שמאחר שהוחזק השטר בבית דין ונתקיים בחותמיו נעשה כמי שנחקרה עדותן בבית דין והאשה בחזקת מקודשת וצריכה גט להתירה לעלמא ונעשה מעשה בהסכמת כל חכמי העיר ומעשה רב ולענין העד הקרוב לראובן המקדש והקורבה היותו שני בשלישי כמו שבא בשאלה פשיטא ופשיטא שהוא כשר להעיד דעד כאן לא פליג ר"ת עם הרי"ף והרמב"ם אלא בראשון בשלישי שהרי"ף והרמב"ם סברי דכשר וזה לשונו פרק י"ג מהלכות עדות ולעולם שלישי בראשון כשר ואין צריך לומר שלישי בשני ור"ת סבר דשלישי בראשון פסול אבל שלישי בשני כנדון דידן כולי עלמא מודו דכשר וכן כתוב שם בהגהה מיימונית אבל שלישי בשני ליכא מאן דפסק כרבי אליעזר דפסול באופן דבנדון דידן העד הקרוב הוא כשר להעיד בלי שום ספק לכולי עלמא וגדולה מזאת כתב רבינו ירוחם נתיב ב' חלק שלישי דבה"ג שסבר כר"ת דשלישי בראשון פסול כתב דלגבי קדושין צריכה גט. הרי לך שאפילו היה העד ראשון בשלישי אפילו לדעת הפוסלים היה צריכה גט כל שכן השתא דאפילו ראשון בשלישי רבו הפוסקים המכשירים הרי"ף והרמב"ם ורש"י ורשב"ם וראב"ן וראבי"ה כמו שכתב ההגהה הנזכרת וכן פסקו כל הפוסקים האחרונים כותייהו וכל שכן וקל וחומר בנדון דידן שהוא שני בשלישי שאין שום פוצה ומצפצף לפוסלו דפשיטא ופשיטא שהוא כשר והאשה הנזכרת היא בחזקת מקודשת ולהיות הענינים ברורים מפי סופרים ומפי ספרים שמתי קנצי למילין וכתבתי מה שנראה לעניות דעתי ואמר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
דברי ריבות · חלק שכ״ג סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
