דברי ריבות · חלק ש״כ סימן ט׳

ויש לומר שאין יכול יהודה להחזיק בהם מכמה טעמים חדא דעד כאן לא קאמר הרש"בא דיכול לעכב' לעצמו אלא כשקבלם דרך שתיקה ומעולם לא זכה בהם לחשבון פלוני בעל חובו כי אם זכה בהם לעצמו אבל בנדון דידן שבפיו ובשפתיו ובכת' אמר בפירוש קבלתי מראובן ק"כ זהובי' כדי להוליך אותם לשמעון וכו' ודאי שזכה לשמעון ואינו יכול לעכבם ועוד שהרי הודה שקבלם מיד ראובן שאין ללוי חלק ונחלה בהם כי אם שעושה שליחותו של ראובן והלא ראובן אינו חייב ליהודה כלום ועוד אפילו היה לוי ממש המשלח האמתי אינו יכול לעכבם מפני שנר' מתוך השאלה שעדיין לא הגיע זמן פרעון הערבות שכתב ויהודה ירא ויפחד שיפרע בעד לוי דמי הערבו' שהוא ערבו' בעדו וכו' ואם לוי הנזכר לא ישלח הע' זהובים לזמן המוגבל ביניהם תכף כדי להפר' החוב הב"ח הנזכ' יגבה החוב מיהודה כו' הרי שלא הגיע הזמן וכיון שלא הגיע הזמן אינו יכול לעכבם כמ"ש בעל התרומות שם בלשונו שכתבתי לעיל שכתב והגיע זמן הלואתו וכו' אבל כשלא הגיע הזמן נמצא שאינו חייב לו כלום מכל זה יראה שאינו יכול לעכב שום זהוב מכל הק"כ זהובים שנמסרו ביד יהודה להוליכם לשמעון לפי ששמעון זכה בהם מיד כיון דהולך כזכי דמי ולא עוד אלא שאם החזירם יהודה הנזכר למשלח חייב באחריותן עד שיבאו ליד המלוה או המפקיד זהו מה שנראה לעניות דעתי ואמר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זל"הה.