דברי ריבות · חלק שי״ג סימן א׳

סי' שי"ב חסר בני עיר אחת שהיתה הסכמה ביניהם מזמן קדמון לתת כל איש ואיש דבר קצוב מהסחורות שהיו מוכרים באותה העיר ואותם המעות הנגבים מוציאים אותם בצדקות לפרנסת עניים ואביונים ודברים אחרים מוכרחים לתקון בני העיר וגם כן לשלוח מנות ומנחה לשרים ולסגנים ולשופטי העיר להיות להם לעזר ולהועיל בכל צרכיה' כמו שהוא המנהג בגלות החל הזה ועתה קמו ג' או ד' אנשים סוחרים לסחור להסתחר בארץ ההיא ואמרו שאינם רוצים לפרוע הסך הנ"ל מסחורות' ובעת שהיו צריכים בני הקהל קדוש אשר שם לשלוח מנחה לשר העיר שלחו להם אנשים לומר שיתנו גם הם חלקם מן המעות והשיבו להם דבר שאינם רוצים והלכו הם לבדם אותם הג' או ד' אנשים ליראת השר ושלחו מנחתם יותר ויותר ממה שהיו נותנים אם יהו נטפלים עם שאר הקהל קדוש עתה יורונו אם יש כח ביד הק"ק וביד החכם השלם מרביץ תורה ביניהם לכוף אנשים האלה לתת חלקם מכל הנוגע להם מסחורותיהם כמו שהיא הסכמת הק"ק הנז' לפי שהם רבים ויכולים לכוף את המיעוט להסכים בהסכמתם ויהיו המיעוט נגררים בכל הדברים אחר הסכמת הרוב.