דברי ריבות · חלק שי״ג סימן ב׳

תשובה להיות השואל נחפז ללכת אשיב בקצרה ובריש מילין וזה כי נראה לעניות דעתי שאין כח ביד הג' או ד' האנשים הנזכרים להפרד עצמם מתקנת וממנהג הקהל בענין תקון העיר ופרעון המס אלא הם חייבים להשתתף עם הקהל במנהגם והסכמתם וראיה לזה בתשובה מיימונית סי' א' מס' קנין כת' בשם הה"ר מאיר בר ה"ר ברוך זלה"ה וזה לשונו ואפילו יהודי הנכנס תחלה לעיר לדעת כן להתפשר לבדו ושלא להשתתף עם הקהל אינו יכול ליחלק מן הקהל אלא מדעתם והני מילי למסים הם שותפין וכו' ועוד כתב בתשובה אחרת שם סימן כ"ט על אחד שגרם עם השר שרוצה להפרידו מהם לתת מס בפני עצמו לבדו ולדעת כן נכנס בעיר לגור לאו כל כמיניה של השר להפרידם זה מה לשנות מנהג שהנהיגו יהודים בעירו אחרי שמנהג העיר כך הוא להיות כל היהודים שותפים במס רשאים כל בני העיר להסיע על קצתן וכו' וכתב עוד שם ובדברים הללו ראוי להחמיר אף בלא ראיה מן הש"ס שאם היה כל אדם יכול להפרד מחברו כמה פעמים היה בא לידי תקלה גדולה כו' וכתב עוד שם ואפילו אם היא עיר חדשה דאכתי לא נהוג בה מידי נראה דכופין אותו ליתן עמהן לתוך הכיס כדתניא בתוספתא כו' עד אלמא דכופין את הבא לגור ליתן עמהן למילי דצדקה אף על פי שלא נשתתף עמה' מעולם והוא הדין שכופין אותו להשתתף עמהם במס מהא דאמרינן פ' חזקה הבתים פרדכת מסייע מתא וכו' אלמא דאפילו פרדכת צריך ליתן עם בני העיר ואף על גב דמסיק ה"מ דאצילתיה מתא כו' הכא באדם שאינו פרדכת צריך ליתן עמהם וכו' וגם הרא"ש ז"ל בתשובותיו כלל ו' סימן י' כתב על ראובן שהיה צבע או רצען וצריך להוציא הוצאות בכל שנה על מלאכתו ליתן לשופטים וכו' והקהל כמו כן נותנים לשופטים וכו' ולא היה רוצה להשתתף עם הקהל פסק שם אם הקהל נותנים פרס לשופט להיות להם למגן ולחומה בכל עת שיצטרכו לעזרתו כמו שצריכין בגלות החל הזה לשאר הסגנים בכל עיר ועיר גם ראובן הצבע צריך לזה ואי אפשר לו להפרד מן הקהל אף כי הוא צריך לעבדו בשביל אומנותו.