דברי ריבות · חלק שי״א סימן ג׳

ואף על גב שהמצוה היה בהיותו בחיים היא מתקרב ביותר וקורא אותה קרובתי כמו שבא בשאלה אפילו הכי לא נכנסה בכלל וראיה לזה דאמרינן פרק מי שמת ההוא דאמר נכסי לבני הוה ליה ברא ובר ברא קרו אינשי לבר ברא ויחלקו שניה' או לא קרו ליה ברא ויקח הכל הבן לבד והא דקאמר לשון רבים הוא על דרך דכתיב ובני פלוא אליאב ואיפסיקא הלכתא דלא קרו אינשי לבר ברא ברא והוי הכל לבן וכן פסקו כל הפוסקים הרי לך דאף על גב שדבר בלשון רבים ולא היה לו אלא בן אחד דהוה משמע שכוונתו לכלול בר ברא ועוד שמצינו לענין פריה ורביה דבני בנים הרי הם כבנים כמו שכתב רש"י שם אפילו הכי לא נכנס בכלל לאעבורי אחסנתא כל שכן בנדון דידן שמשמעות לשון קרובה לא יצדק כלל על ארוסה זו מן הטעמים שכתבתי ומיהו מתוך מה שכתב חו"מ סימן רמ"ז בשם הרמ"ה דאי לית ליה ברא אלא בר ברא ודאי אבר ברא קאמר הכא נמי אי לית ליה למצוה הזה שום קרובה ראויה להנשא לו שיהיה פסול לעדות לה נאמר שכיון המצוה לארוסה זו אף על פי שהיא רביעית כיון שהיה לבו גס בה וקורא אותה קרובה בהיותו בחיים זהו מה שנראה לעניות דעתי ואמר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.