תשובה נראה לעניות דעתי שלא נכנסה ארוסה בכלל הקרובות שצוה המצוה שלא יקח בנו לו לאשה וטעמא דמילתא דסתם קרובה לא משמע אלא קורבה שפוסל לעדות כדמשמע לישנא שמתניתין דפרק זה בורר וחכמים אומרי' אימתי בזמן שמביא עליהן ראיה דהן קרובים וכו' ותנן ואלו הן הקרובים אחיו ואחי אביו כו' ותני כל הפסולין להעיד משמע דלא נקרא קרוב אלא הפסול לעדות מחמת קורבה וכן כתב הריטב"א בשם רבותיו הביאו נמקי יוסף בבתרא פרק מי שמת על הא דקאמר בגמרא ההוא דאמר נכסי לבני הוה ליה בר ברא מי קארו אינשי לבר ברא בני או לא כו' כתב וזה לשונו וכן האומר לקרובי או לקרובותי יש בכלל כל הקרובי' שהם פסולי לו לעדות ודבר פשוט הוא ע"כ וכיון שכן בנדון דידן אין כאן קורבה הפוסל לעדות בין הארוס וארוסה כי כפי הנשמע זקנתו של הארוסה ואמו של הארוס היו שניים נמצא שהארוס עם הארוסה הוא שלשי ברביעי שחלוקה זו אליבא דכולי עלמא כשרין להעיד דעד כאן לא פליגי הפוסקים אלא בשלישי בראשון אבל שלישי בשני כשר כדאמרינן פ' יש נוחלין שלח ליה רבי אבא לרב יוס' בר חמא הלכה שלישי בשני כשר וכן פסקו כל הפוסקים כל שכן שלישי ברביעי ואפילו אמר המצוה ואם יעבור ויקח אחת מקרובותינו ולא אמר אחת מקרובותיו של הארוס מכל מקום ארוסה זו לאו קרובתו של המצוה היא וזה דאף על גב שהמצוה אינו שלישי מכל מקום אינו אלא שני וכבר כתבנו ששני בשלישי כשר כל שכן שני ברביעי שהארוסה היא רביעי.
דברי ריבות · חלק שי״א סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
