דברי ריבות · חלק ש״י סימן ז׳

ואם תאמר והרי מתוך דברי התוספות נראה דחשיב ס"ס אע"ג דלא מתהפך בפרק קמא דחולין על הא דאיתמר השוחט בסכין ונמצאת פגומה אמר רב הונא אפי' שיבר עצמות בה כל היום פסולה חיישינן שמא בעור נפגמה ורב חסדא אמר כשרה שמא בעצם נפגמה ומתיב רבא לסיועיה לרב הונא טבל ועלה ונמצא עליו דבר חוצץ אע"פ שנתעסק באותו המין כל היום כולו לא עלתה לו טבילה עד שיאמר ברי לי שלא היה עלי קודם לכן והא הכא ודאי טבל ספק הוה עליה ספק לא הוה עליה וקאתי ספק ומוציא מידי ודאי וכו' עד הא אתילידא ביה רעותא ופריך בגמרא הכא נמי גבי בהמה דאתילידא בה רעותא ומשני סכין איתרעאי בהמה לא איתרעאי ופירש רש"י דכיון דלאו בגופה ממש אתיליד אלא בדבר אחר לא דמי לטבילה ולא אתי ספק דריעותא דסכין ומוציא מידי שחיטה ודאית דודאי עצם פגם אבל כתבו התוספות דמה לי אתיליד ריעותא בסכין ומה לי אתיליד בבהמה אלא על כרחין הכי קאמר סכין איתרעאי פירוש ואיכא ספוקי טובה ספק בעור נפגמה ספק בעצם נפגם ואפילו בעור נפגמה שמא לא נשחטו הסימנין כנגד הפגימה והוי כספק ספיקא הרי דחשיב ליה ספק ספיקא אף על גב דנראה דלא שייך להפכו שאם נאמר ואת"ל דנשחטו הסימנין כנגד הפגימה הרי היא פסולה ויש לומר שגם בזה יש להפך הספק ספק אם נשחטו הסימנין כנגד מקום הפגימה אפילו יהיה הסכין פגום כבר משעה שחתך העור ספק אם לא נשחטו הסימנים כנגד מקום הפגימה ואם תימצא לומר שנשחטו הסימנים כנגד מקום הפגימה שמא באותה שעה לא היה המקום ההוא פגום שלא נפגם כי אם אחר כך בעצם ששיבר ומכאן יש להביא ראיה גם כן לנדון דידן שראוי להחמיר בין לרש"י בין לתוספות שהרי לדעת התוספו' אף על גב שהריעותא אינה בבהמה ממש אלא בסכין אזלינן לחומרא אי לאו דאיכא תרי ספקי בכל שכן בנדון דידן דאיתרעאי הבהמה עצמה ואף לפרוש רש"י טעמא דמכשיר הוא משום דבהמה לא אתרעאי כי אם הסכין אבל היכא דאיכא ריעותא בבהמה כנדון דידן ודאי דאזלינן לחומרא.