דברי ריבות · חלק ש״ז סימן ד׳

ועוד שהרי בגדולה מזאת מצינו שאין לאשה וב"ח כח לגבות וזה דאמרינן בגמרא פרק המקבל האי עסקא פלגא מלוה ופלגא פיקדון וכתוב במרדכי שם דחשיב פלגא מלוה לכמה מילי הן לאחריות אונסיה הן לענין המקדש במלוה דאינה מקודש' הן לענין מכר אם מכר לו קרקע במלו' שהוא חייב לו לא קנה להתחייב באונסין הן לענין שמיט' דמשמטת חלק המלו' וכו' הרי דחשיב מלוה לכל דבר מחצית הנכסים ואפילו הכי פסק רב אלפס דלא גבי ב"ח וכתובת אשה מאותם המטלטלים של אותו העסק וזה שכתב שם בפרק מס' ב"מ דף ק"ד ע"ב על הא דקאמר בגמרא רבא אמ' להכי קרו ליה עיסקא דאם מת לא יעשה מטלטלין אצל בניו כתב הילכך אי איכא סהדי דהני מטלטלי מחמת ההוא עיסקא נינהו שקיל להו מלוה בלא שבועה ואפילו מיתמי ואי איכא עליה דמיתנא כתובה או שטר חוב וליכא נכסי למיתנ' לית להו מהני מטלטלי דעיסקא ולא מידי אלא שקיל להו מרייהו לחודיה דלדידיה נינהו דלא קנו ליה מיתנא אלא לאיעסוקי בהו בלחוד וכיון דמת הדר עיסקא למריה וכן פסק הרמב"ם ז"ל הלכות שלוחין ושותפין פ' שביעי וזה לשונו ואם יש שם עדי' שמטלטלין אלו מן המעות של עסק הם נוטל אותם בעל המעו' בלא שבועה ואין בעל חוב ולא אשה נוטלין מהם כלום וכן כתב הרא"ש ז"ל בפסקיו.