דברי ריבות · חלק ש״ז סימן ג׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

הרי שאם הביא ראיה שהוא פקדון אינו גובה הב"ח ובנדון דידן אין לך ראיה גדולה מזאת שהנכסי' הנז' הם פקדון כי אם השטר כתוב וחתום ומקויים בב"ד וכתב הודאות הנפקד עצמו כמו שבא בשאלה וגם הרא"ש ז"ל בתשובותיו כלל ק"ז כתב ראובן שנתן לשמעון חפץ למכור ובא לוי ב"ח דשמעון ולקח מידו בחובו ועתה תבע ראובן החפץ מלוי ואומר שלי הוא כי נתתיו למכרו ולוי אמר לקחתיו ממנו בחזקת שהיה שלו ולא אוציאנו מידי עד שאפרע וכו' תשובה בני שיחיה דע לך אם לוי לקח מיד שמעון בעל חובו חפץ שהוא ידוע שהוא של ראובן לאו כל כמיניה וצריך להחזירו לראובן וכו' וכן פסק רבינו ירוחם נתיב ו' חלק ב' וכתב שכן הורה הה"ר דוד הכהן הלכה למעש' הרי לך דלכולי עלמא בנדון דידן כיון שהדבר ברור מכח השטר שהנכסים האלו אשר ביד החכם ה"ר משה חביב יצ"ו הם מעסק הפקדון אשר הפקד ביד ה"ר יהודה בכ"ר משה ן' אלטביב נ"ע פשיטא ופשיטא שאין לאש' הנז' שום טענה ותביעה כנגדן.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.