דברי ריבות · חלק ש׳ סימן ב׳

תשובה אף על גב דלפום ריהטא ובתחלת המחשבה היה נראה שהדין עם האלמנה ובנה שהמקח קיים ואם נשרף הבית נשרף בחזקת ראובן הלוקח וטעמא דמילתא משום דבנדון דידן ראובן הנזכר קנה הבית בחזקה כמו שבא בשאלה וכיון שכן המקח קיים אפילו במקום שכותבין שטר דק"ל דאף על גב שהקרקע נקנית בכסף הני מילי במקום שאין כותבין שטר אבל במקום שדרכן לכתוב שטר לא קנה עד שיכתוב את השטר היינו דוקא בכסף אבל בחזקה אפילו במקום שכותבין שטר היא לחודה קניא וכמו שכתב הרא"ש ז"ל בפסקיו פרק קמא דקדושין על ההיא דמכר לו עשר שדות בעשר מדינות וכו' כתב וז"ל מכאן יש לדקדק אפי' במקום שכותבין את השטר אע"ג דכסף לא קני חזקה קניא והיינו טעמא משום דאלים קנין חזקה משום שעשה מעשה בגוף הדבר מידי דהוה אמשיכה דקניא בלא כסף וכן כתב רבינו ירוחם נתיב י"א ח"א וז"ל במקום שכותבין שטר לא קנה בכסף בלתי שטר אבל בחזקה קונה לבדה וכתב בית יוסף ח"ה סימן קנ"ב שכן נראה שהיא דעת הר"ן וגם מתוך לשון הרמב"ם נראה דסבר כן שכתב בהלכות מכירה פ"ק כיצד בכסף וכו' בד"א במקום שאין כותבי' שטר וכו' ואחר כך כתב כיצד בחזקה וכו' ולא חילוק בין מקום שכותבים למקום שאין כותבים וכתב שם שכן העלה הרשב"א ז"ל הרי דלכל הני אשלי רברבי חזקה קניא קני וכיון שכן בנדון דידן המקח קיים וכו'. ועוד היינו יכולים לומ' שהמקח קיים מצד שמה שטען ראובן שכותלי הבית רעועו' הוא דבר עובר משום שבדמים יחזור הבית לקדמותו וכיון שכן נמצא שאין כאן אלא אונאת דמים וכבר קיימא לן דאין דין אונאה בקרקעות ונמצא שהמקח קיים וכן נראה קצת ממה שכתב הרא"ש בתשובותיו כלל צ"ו על ענין בתים שמכר ראובן לשמעון וכו' השיב רואה אני את דברי ראובן כי בית מכר לו עדיין נקרא בית אם אירע בו קצת קלקול מום עובר הוא ובדמי' שהוא מנכה לו יחזור הבית לקדמותו ואין כאן מקח טעות מכל זה היה נראה שהדין עם האלמנה ובנה הנזכר.