דברי ריבות · חלק ש׳ סימן א׳

שאלה ראובן קנה בית מאשה אחת אלמנה ומבנה בקנין סודר ופתח ונעל הדלת בעומדו מחוץ לבית לא נכנס לתוך הבית כלל וכן האלמנה אמר' לראובן מדוע אינך נכנס בבית לראותה והשיב ראובן כבר ראיתיה ותשאר האשה ובנה בבית הנזכרת אחרי נמכר לראובן כי כן התנו ביניהם שתשאר האלמנה בבית שלשה חדשים אחר הקנייה ואחר יום או יומים נודע לראובן משכני הבית כי כותלי הבית רעועות נוטות ליפול וראייה לדבר כי בשבוע ההיא רצתה האלמנה לקבוע דף אחד מא' מכותלי הבית וימאן האומן לקבוע הדף כי אמר אם אניף עליה הברזל לתחוב מסמר אחד תפול הכותל וכשמוע ראובן זה אמר לבן האלמנה שאינו חפץ במקח הנ"ל וגם התרה בעד א' שעדיין לא חתם על שטר המכירה שלא יחתום יען נתאנה במקחו וכן עשה העד ולא חתם ואח"כ הזמין ראובן לאלמנה הנזכרת לעמוד עמו בדין תורה פעמים שלש לראות על מי יהיה מוטל אחריות הבית וברשות מי תעמוד ולא רצת' האלמנה לעמוד עמו בדין אז הביא ראובן ג' חכמים לראות מומי הבית ועיניהם ראו שהבית בנוי על תוהו ואבני בוהו מארבע רוחותיה והכותלות רעועות ובקועות נוטות ליפול ומתחת הבית גומות אי אפשר להתקיים בנין הבית רק בסתירה ובנין חדש והתרו החכמים באלמנה להיותה צייתא דינא ומיאנה ויקר מקרה רע שנשרף רחוב העיר וגם הבית הנזכרת ועתה האלמנה תובעת מראובן שישלם לה דמי הבית הנזכרת וראובן טוען מקח טעות הוא וכבר החזרתיו לך קודם שנשרף וברשותך נשרף ואיני חייב לך כלום והשיבה לו האלמנה הלא אמר לך בני מדוע אינך נכנס בבית בשעת הקנייה לראותה ואתה אמרת כבר ראיתיה ואם כן מחלת על מומי הבית והשיב ראובן מה שאמרתי כבר ראיתיה לא ראיתיה עתה רק זה לי חמש שני' שנכנסתי שם לסעודה של מצוה וגם עתה את לא הזכרת לי לא דרך כלל ולא דרך פרט מומי הבית להיותי שם על לב ליכנס לה לראות אם יש בה מומין או לא אלא אדרבא אמרת לי בלשון למה אינך נכנס לראות הבית כדרך המוכרים המשבחי' המקח לחבבו שיקפצו עליו הלוקחים עתה יורונו המורי' לצדקה מה משפט ודין השאלה הזאת וכו'.