דברי ריבות · חלק רצ״ט סימן ה׳

ולטענה השלישית איברה שיש לו טענה ותרעומת נגד אנשי הק"ק בבחינה שחייבים לפייסו ולקיים לו תנאו אבל לא להורות היתר לעצמו להיות פטרו משבועתו ושיהיה הרשות נתונה בידו ללכת לשרת בק"ק אחר וטעמא דמילתא שכתוב בשטר החיוב עוד התנו ונתחייב הש"צ הנז' מעכשיו שאם יפול איזה הפרש בינו ובין הק"ק הנז' או בינו ובין איזה יחיד או יחידי הק"ק או שיהיה לו איזה תרעומת עליה' או על איזה מהם שלא יהיה רשאי לגמגם ולא לפקפק על שבועתו זאת תוך הזמן הנזכר בשום צד ואופן בעולם רק השבועה יהיה בתקפה כל הזמן הנז' בלי שום צד התרה בעולם והנבררים הנז' נתחייבו מעכשיו לרצות ולפייס לשליח צבור הנז' על כל הפרש ותרעומת שיהיה וכו' הרי שאפילו אם יש לו איזה תרעומת או תביעה נגד הקהל לא בשביל זה הותר משבועתו שהרי קבלה עליו השבועה הנז' על כל זה אלא שהרשות נתונה בידו לתבוע תרעומת שלו ותביעתו והם חייבים לפייסו ולרצותו באופן דבהא סלקינן ונחתינן שחייב השליח ציבור הנז' לקיים שבועתו ולשרת לק"ק שלום עד תשלום הזמן הנז' ואין לאל ידו לצאת מהק"ק הנז' לא ללכת חוץ לעיר ולא בתוך העיר ואם הטה אוזנו לקול מלחשים עד שפיתוהו בפיהם ונתחייב בשבועה לשרת בקדש באיזה מקום חוץ מהק"ק הנזכר אותה השבועה אין בה ממש כי אין שבועה חלה על שבועה ומה גם עתה על שבועה חמורה כזאת דנדון דידן שהיתה לדע' רבים מפורשים והם הנבררים אשר נקבו בשמות ולדעת היותר מחמיר מהם כמו שכתוב בשטר לכן ישב על כנו בתוך ק"ק שלום לשרתו ולברך בשמו ואל יכניס עצמו בספק עונש שבועה כל שכן בודאה שראוי לכל בעל נפש לברוח מזה כבורח מן הנחש זהו מה שנראה לע"ד ואמר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.