וזהו שכיון רש"י בלשונו שאמר אצטריך ליה וביער דאי מפקת מושילח וכו' היה לו לומר דאי לא כתיב וביער מדקאמר דאי מפקת משמע שאין החילוק אלא או לאפקיה מושילח או לאפקיה מוביער אבל מ"מ מלת וביער כתיבה וכן כתב רש"י קמל"ן וביער וכיון דנפקא לן שן דממילא מוביער אתיא רגל וילפא וכו' משמע דלפי האמת נפיק שן מוביער והדר אתי רגל ויליף מכח ההיקש ולא אמרינן דאתו תרווייהו מושילח ואתי וביער לדרשא לתרוייהו דאם כן לא הוה מפקינן אזלא ממילא כמו שכתבתי זהו דרכו של רש"י ז"ל ולא כמו שפירשו התוספות דברייתא אלו לא נאמר קאמר.
דברי ריבות · חלק ל׳ סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.