דברי ריבות · חלק רצ״ו סימן ד׳

ואם תאמר ממקום שבאת אין לבעל זכות באלו הנכסים וזה שמה שפירשה ואמרה שירש בעלה אינו מועיל שהרי כתוב בתנאי הכתובה שאם היא תניח ותתן ותמכור ותמחול ותעביר או תחליף לו לבעל או לשום נברא אחר שום סך מהסכים הנזכרים לעיל בשום זמן או אם תבטל איזה תנאי או דבר מכל זכיותיה רצה הבעל שיהיה הכל בטל מעכשיו ולא יהיה קיים רק מה שהיא וראובן הנז' יהיו אומרים בכתב חתום מי יזכה באותם חמשים אלפים לבנים הרי שנראה שמה שפירשה אין בו ממש ועכשיו הרשות נתונה לראובן הנזכר שיפרש ועל פיו נהיה חיים שהרי משמע כל אחד ואחד בפני עצמו שהרי הרשב"א התיר חומרת שבועה להלוות על פי לוי לבד הנשאר כל שכן בנדון דידן לענין ממונא דאזלינן בתר ראובן לבדו הנשאר ועוד אף אם נרצה לומר שלא יועיל פירוש ראובן מ"מ לא גרע זה מכתובה שלא נכתבה תנאים כמו שטען היורש דודאי על הסתם יתנהגו כפי מנהג המקום אשר הוא עומד שם וכמו שכתב הרמב"ם הלכות אישות פרק כ"ג ובכל הדברים האלו מנהג המדינה עיקר גדול הוא ועל פיו דנין וכו' ומה גם עתה בנדון דידן שהוא תקנת טוליטולה וכתב הרא"ש בתשובותיו כי כל כונתם לא היתה אלא שתשאר הנחלה בחזקת יורשיה אחרי מותה ולא תסוב הנחלה כלה ליד בעלה וכו'.