דברי ריבות · חלק רצ״ו סימן ג׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

הרי שכתב דהלכתא כרבי יונתן דמשמע כל אחד ואחד בפני עצמו וכן מצאתי תשובת הרשב"א סימן אלף שכ"ח וז"ל ראובן שצוה את חנוך בנו והשביעו שלא ילוה לשום אדם מממונו יתר על סך פלוני כי אם ברשות שמעון ולוי ועכשיו מת שמעון היוכל חנוך להלוות ברשות לוי לבדו או לא והשיב דקיימא לן כרבי יונתן וכו' ואף זה כשהשביעו לא משביעו שלא ילוה כי אם ברשות שניהם או ברשות אחד משניהם וכיון שכן בנדון דידן התנאי הכתוב בכתובה שיתן הבעל סך לכל איזה נברא אשר רבקה הנז' וראובן יפרשו ויאמרו וכו' אין משמעות אותו הלשון ששניהם כאחד יפרשו ויאמרו שהרי בכל הכתובה לא כתיב שניהם יחד אלא רבקה וראובן וכיון שכן משמע כל אחד ואחד בפני עצמו וכיון שקודם פטירת רבקה הנזכר' פירש' ואמרה פירש בעלה הסך הנז' כמו שכתוב בשאלה שיש שטר כתוב וחתום העדים בזה די ואין אנו צריכים לפירוש ראובן שהרי כתבנו דמשמע כל אחד ואחד וכבר פירש האחד דעתו.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.