דברי ריבות · חלק רצ״ב סימן א׳

שאלה ראובן מתושבי פטראץ בשעת חרום הוציא נכסיו בתוך שמונה ארגזים והביאם ללארסו וישימם בבגישט"ן בתוך חנות אחת שהיתה מושכרת לשמעון ונשאר המפתח ביד שמעון ויהי לימים נפטר ראובן לבית עולמו וחיי לרבנן שבק ויהי בהשמע אל הנאזיר מעיר לארסו בא אל הביגישטן ושבר המפתח וחתם בחותמו הארגזים הנז' בשם המלך יר"ה באומרו שהם הפקר ונוגעים למלך יר"ה וכראות שמעון הדברים האלה חשב מחשבות לבחור הרע במיעוטו ואמר לנאזיר כי הב' מהן היו מנכסי עזבון הנפטר והשאר היו של אנשים אחרים וכשמוע הנאזיר הדברים האלה לקח הב' והניח השאר והוציא על זה שמעון סך מעות ושואל אותם מיורש ראובן ויורש ראובן טוען ואומר כי למה מסר נכסיו ביד התוגרמים וגרם לו נזק והוצאות ופזור יותר ממ' אלפים לבנים ומי שמו לאיש פקיד או מצוה על זה ובאיזה רשות עשה מה שעשה והוציא וגם מאחר שכתב ליורש ראובן ובא לפקח על נכסיו היה לו להמתין למועד כי קרוב היא ד' או ה' ימים. עוד טוען יורש ראובן שעל סך מעות שאומר שמעון שנתן לדיין העיר התרה בו פעמים רבות שלא ליתנם ולא שמע אליו ועשה מה שעשה וכל שכן שנתנם על לא דבר ולא לתועלת כלל שכבר שילחו מעות הנכסים לפתח המלך יר"ה ואין מיד הדיין הצלה בזמן ההוא עוד שואל שמעון שהנאזיר היה חייב לו סך מעות ועתה לסבת הענין מחזיק מתקימם בהם ושואל אותן המעות מיורש ראובן מדינא דגרמי על הכל יורנו מורנו היושב על כסא ההוראות הדין עם מי.