דברי ריבות · חלק רצ״א סימן א׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

תשובה ראיתי הפסק אשר כתב החכם השלם מוכתר בשם טוב מעלה ותהלה הה"ר גדלייא חיזן נר"ו על בת ראובן בוגרת שנתקדשה ללוי ויהי בבקר ויבא הבחור שמעון לבית דין וצועק מר באומרו כי בת ראובן הנז' היתה מקודשת לו והביא עדים וא' מהם העיד שביום חמישי כ"ה שבט השל"ג אמר שמעון לבת ראובן הנז' רוצה את לקחת אלו הקאלשאש מידי בעד קדושין והשיבה הנערה אני לוקחת אותם בעד קדושין וקבלתם מידו ובא עד שני ואמר איך באותו הפרק נמצא שם וכך אמר שמעון המקדש טומה אישטאש קאלשאש פור קדושין וקבלתם מידו ועוד טען שמעון שנתן לה אח"כ ביל זיבון אחד ועוד זיבון אחר ומסרק וזוג א' גואנטיו אישפיג"ו ויש איש א' מעיד שראה הנער' הנז' מלובשת בזיבון הנז' ועם גלוגאש שהיו אומרי' שהיו של שמעון הנז' וכן שאר פרטיים שעצמו מספר ונלאתי לכתבם לכן על פי הדברים האלה החכם השלם הנזכר מרוב חסידותו וענותנותו והיותו חרד על דברו ית' נטה להחמיר להצריכה גט משמעון.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.