שאלה ראובן היה שכיב מרע וצוה מחמת מיתה וזה לשונו פרימירה מינטו דיקלארו קומר דישו פור אפוטרופיסים די מיש היגו"ש לרבי יעקב אביעטר ולרבי יוסף ששון ולרבי יוסף לינדו גונטה מינטי קון קלרה מי מוגיר אי מאנדו קי שינדו קי דיטה קלרה קירה אישטאר קון מיש פיגוש איליא שיאה פאטרונה אי שיניורה שוברי טודו' וכו' אחר כך בהמשך צואתו צוה וכתב ואמר אי שי דיקלארה קי שיינדו קי דיגה דונה קלארה מי מוגיר אפירמארי לה שבועה קידישו פרופיאה וילונטאד טומו דיני שי קאזאר פור טיינפו די דייש אנייוש מאנדו קי אילייא שיאה הפאטרופוזה אי מאנדי מי פוזיינדה קול טאל קי נון פאגה נינגונה קוזה שין אורדין אי קונשוגו די דיגוש אפוטרופיסים רבי יעקב אביעטר אי רבי יוסף ששון אי איליימא פואידה דאר קיטאנסה אקואל קייר דיביטו מיאו אנשי דידאר קומי די אויר קון קונדיסייון קי קומו פאשארי איל אנייו שי ואייא אה שאלוניקי וכו' והיה כל זה באישקופייא ועתה שואל השואל ואמר כי דונה קלארה הנזכרת אין רצונה לצאת מאישקופיאה אפילו אחר שעבר השנה וכיון שכן אין ראוי שתהא אפוטרופא על הנכסים שכן צוה בעלה ראובן ואמר קון קונדיסיון קי קומו פאשארי איל אניו שי ואייא אה שאלוניקי ועתה יורנו מורנו הדין עם מי.
דברי ריבות · חלק רע״ט סימן א׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.