דברי ריבות · חלק רע״א סימן ו׳

אף כאן בנדון דידן אם היהודים המעידים שיצא מרדכי ן' יחיד מסופיאה עם התוגרמים הנזכר מעידים שלא יצא באותו פרק עמהם כי אם זה מרדכי ן' יחיד מהני ומעלי עדות התוגר המסיח לפי תומו אע"פ שלא הזכיר שמו אבל אם אינם מעידים אלא שיצא מרדכי ן' יחיד מסופאה עמהם לבד לא מהני עדות התוגר כיון שלא הזכיר שמו משום דחיישינן שמא ג"כ באותו פרק נתלוה אחר עמהם וסימן ביאוקלי לאו סימן הוא כי הרבה אנשים שכיחי כי האי כמו שכבר כתבתי ואע"ג שכתב הרמב"ם בתשובת שאלה וזה לשונו ראובן היה נושא ונותן בחוץ ויצא לישא וליתן כמנהגו בכפרים של עכו ובא אצל יהודי אחד והפקיד כליו שם ולקח מהם מקצת והלך למכור בעיר אחרת המתין יום ויומים וג' ימים ולא בא אז הביא שאר כליו לאשתו שאלוהו עליו אמ' הלך ולא חזר לימים עברו יהודים מבני עכו דרך שם אמר' להם כותית אחת ואן אתם הולכי' אמרו לה לכפר פלוני אמרה להם לא תזוזו מכאן לכו וחזרו לבתיכם שמא יארע לכם מה שאירע ליהודי אחר שאלוה מה אירע לו אמרה יצא מעיר פלונית ללכת אל עיר פלונית יצאו אחריו והרגוהו שאלוה מאין תדעי זה האיש אמרה הוא היה מודעתנו כשהיה בעכו ועושה מלאכתינו וספרה להם דמותו וכשבאו העדים השומעים לבית דין שבעכו השיאו האשה על פיהם ויש אצלינו מי שממחה בדבר ויביא ראיות והם הגיעו אל שער דינו של אדוננו יורנו ויקבל שכרו מהשם יתברך.