ונראה לע"ד דבכל הנהו דקאמר בגמרא השיאו את אשתו או השיאו את נשותיהם לא סגי בדידעי שהאיש ההוא יצא עם התוגר ההוא אלא בדידעי נמי שלא יצא אחר עמו לפי שאף על מי שידעו שאיש פלוני יצא עמו אפשר שאיש אחר גם כן יצא עם התוגר ההוא ואף על פי שיאמר התוגר איש שיצא עמי מכאן מת כיון שלא הזכיר שמו מי יודע אם הוא זה שאנו מכירים או ראינו שיצא עמו שמא הוא אחר שיצא גם כן עמו ואנו לא ראינוהו אלא ודאי צריכין אנו לומר דמיירי שיודעים שלא יצא עם התוגר ההוא כי אם אותו היהודי שראינו שיצא עם התוגר ההוא וכן נראה בבירור מתוך דברי הרא"ש שכתב בתשובותיו כלל נ"ב על ההיא דאבא יודן וז"ל מאלו המעשים יש לידע שהרבה הקלו חכמים בעדות אשה משום עיגונה במעשה הראשון לא הכיר התוגר את היהודי ולא ידע את שמו אלא שאמר שיהודי נתלוה עמו עם זה התוגר ובא לפני ב"ד ואמרו שפלוני נתלוה עם זה התוגר והנה התוגר אומר שמת והתירו את אשתו ולא הזקיקו ב"ד לחקור מן התוגר אם היה אותו יהודי שנתלוה עמו כי שמא אותו היהודי הלך לדרכו ושוב נתלוה אחר עמו ומת אותו האחר אלא כיון שאותו היהודי נתלוה עמו תלינן בודאי שאותו היה שמת ואם איתא שלא היו יודעים אלא שנתלוה היהודי הזה עמו למה לא אמר הרא"ש חששא יותר קרובה ג"כ והיה לו לומר ולא הזקיקו ב"ד לחקור מן התוגר אם היה אותו היהודי שראינו אנחנו שנתלוה עמו או שמא הוא אחר שנתלוה ג"כ עמו מכאן ואנו לא ראינוהו שהיא חששא יותר קרובה מלומר כי שמא אותו היהודי הלך לדרכו ושוב נתלוה אחר עמו אלא בודאי נראה מתוך דבריו שיודעים העדים שבשעת יציאתו מכאן לא יצא אחר עמו ולכן אין כאן חששא אחרת כי אם שמא האיש ההוא הלך לדרכו אחר שיצא עמו ושוב בדרך נתלוה אחר עמו וג"כ משמע מלשון הרמב"ם כן שכתב יצא תוגר וישראל מעמנו וכו' ובא התוגר ואמר איש שיצא עמי מכאן מת וכו' משמע מתוך הלשון דידעינן שלא יצא משם כי אם הישראל ההוא ולכן אמר איש שיצא עמו מכאן שהוא האיש הרמוז שידעתם שלא יצא כי אם הוא לבדו וכן כתב מהר"ם בתשובה מיימונית מסדר נשים שכשלא הזכיר התוגר שם האיש צריך שידעו שלא יצא משם אלא הוא וז"ל אמנם אחרי שהתוגר לא העיד בפירוש פלוני נהרג אלא אמר היהודי מעיר פלוני בסתם יבדק שלא יצא מאותה העיר שום יהודי הדר שם שלא חזר כי אם זה דאפילו לרבא דלא חייש לתרי יצחק בפרק האשה שהלכה הכא חייש כיון שלא הזכיר שמו או בשום סימן אחר מובהק שנוכל לידע מתוך כך בבירור שהוא הוא וכו'.
דברי ריבות · חלק רע״א סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
