דברי ריבות · חלק רס״ה סימן א׳

ראיתי את ההסכמה הבאה מעיר סידרוקפסי מק"ק אשכנזים כתובה חתומה את הרשום כתב אמת כתב וגם ראיתי מה שכתב החכם השלם נר"ו ואון וחקר עד מקום שיד הנושא מגעת ונעשה שותף להקב"ה לדון דין אמת לאמתו כי נמוקו עמו דודאי שאין כח למועטים להוציא עצמם ממה שהסכימו הרבים כי אחרי רבים להטות כמו שכתב הה"ר אליה מזרחי ז"ל בתשובותיו סימן נ"ג שבקנינים השייכים לקהל כל הקהל בכללו נקראי' ב"ד לאותם הענינים דומיא דדיינים שנתועדו בב"ד שאינם רשאים להפרד משם מפני שום חילוק דעות דנפלו ביניהם כגון הללו מטהרי' והללו מטמאין הללו פוטרין והללו מחייבין רק הם נמני' והולכי' אחר הרוב לפי גזרת תורתינו הקדוש' אחרי רבי' והחולק עם הרבים נקרא חוטא כל שכן בנדון דידן שהוא יחיד דפשיטא שאין לאל ידו להוציא עצמו מן הכלל שנמצא שכפר בעיקר ועוד דבנדון דידן איכא שבועה לאשר ולקיים כל הכתוב בהסכמה ונראה בעיני דחשיב שבועה לדעת רבים בקבלת הנאה וטובה מחברו וכמו שכת' מהר"יק שרש קפ"ב על מה שנשבעו הרופאים שכתב כי כשהסכימו כלם לישבע איש אל אחיו וכל א' נעשה כעושה טובה לחבירו בההיא הנאה דקא צייתי אהדדי וכו'.