דברי ריבות · חלק רס״ד סימן ג׳

לזה אני אומר דלא מיבעיא לדברי הרי"ף ז"ל שכתב בתשובה שהמקדש בפסולי עדות דרבנן אין חוששין לקדושיו משום דכל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש ואפקעינהו רבנן לקידושין מיניה דפשיטא דבנדון דידן לא בעיא גיטא אלא אפילו לשאר הפוסקים דסברי דחיישינן לקידושי פסולי עדות דרבנן בנדון דידן לא בעייא גיטא משום דקרוב זה הוא פסול דאורייתא וכמו שהאריך בזה הרב בר ששת בתשובותיו סימן י"ד וז"ל בין קורבה מצד האב בין קורב' מצד האם כלן פסולין מן התורה דכולהו מרבינן להו מקרא וכן הקרובי' מחמת אישות דהא אשה כבעלה נפקא לן מקרא דכתיב אל אשתו לא תקרב דודתך היא ובעל כאשתו ואשה כבעלה חדא קורבה היא ועם היות שהרמב"ם כתב בפרק י"ג וכו' כבר סתר דבריו הרשב"א וכו' כבר דחה רבינו האיי גאון ז"ל דברים אלו בטענות חזקות בריאות כראי מוצק יצוקות וכו' עד מלבד שיש עליו קושיות גדולות חבילות חבילות שהקשו עליו גדול' ישראל וכו' באופן שעלה בידינו שהוא פסול מדאורייתא ואין כאן קדושין כלל ומותרת פ"ירמוזה הנזכרת לכל אדם בלא גט כלל זהו מה שנראה לעניות דעתי ואמר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.