אבל אם המעות הכתוב בשטר הוא חוב ממש שהיו חייבים ראובן ושמעון כמו שנכרים דברי אמת היות כן כמו שכבר הוכחתי והאמת יורה דרכו ודאי שחייבים ראובן ושמעון על כל פרטי השטר לבאי כחו של לוי כמו ללוי עצמו הן בפרעון המעות בכל זמן וזמן הן בחיוב השבועה ולעבור עליה אם לא יפרעו לזמנים הקצובים שהרי השוה לבאי כחו כמו ללוי עצמו ואין לך באי כחו גדול מאלמנה זו שחוב זה משועבד לכתובתה מכח שטר כתובתה שהרי כתב רב אלפס בתשובה הביאה חו"מ סי' ע"א מי שהאמין בשטר הוא וכל הבאים מכחו מקבלי מתנה נמי באים מכחו וכל שכן אלמנה זו בעלת חוב מוקדם ונשתעבד לה חוב זה דפשיטא ופשיטא דהיא באה מכחו של לוי הנזכר באופן שחייבים ראובן ושמעון לפרוע לזמנים הנזכרים מכח שבועתם ואם לא יפרעו ח"ו הם נכשלים בעונש השבועה ולכן ראוי לכל ירא שמים להורות להם את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון לזכותם ולהרים מכשול מתחת ידם זהו מה שנראה לע"ד ואמר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.
דברי ריבות · חלק רנ״ט סימן ג׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.