דברי ריבות · חלק ר״ס סימן א׳

שאלה ראובן נפטר לבית עולמו וחיי לרבנן ולכל ישראל שבק והיה לו אם ושני בני אח אביו של ראובן הנז' שהיו יורשין שהיו שניים לו וקודם פטירתו צוה מחמת מיתה וזה נוסח לשון שטר הצואה אנחנו עדים חתומי מטה נכנסנו לבקר את הבחור פלוני ומצאנו אותו מושכב על מיטתו וכו' אך דבריו נכוחים משיב על הן הן ועל לאו לאו וכו' הריני מצוה לפניכם מחמת מיתה שיש לי בשאלוניקי ביד פלוני סך מעות ואני חייב ללוי שני אלפים לבנים שהלוני בהלואת חן וחסד אני מצוה שיפרעו לו משופרי שופרי כל נכסי לפי שעשה עמי חסד שהלוני בשעת דוחקי ושירשו יורשי ממשפח' בית אבי אלף לבני' מנכסי וכל שאר נכסי מקרקעי ואגבן מטלטלי נכסים שיש להם אחריות ושאין להם אחריות הכל נתתי למרה ונאנחה מרת אמי דונה קונפראדה מב"ת לפרוע חובותי ולכלכל את שיבתה מתנה גמורה ושלמה חתוכה וחלוטה גלויה ומפורסמת לכל מתנת עלמין דלא למהדר בה ודלא להשנאה מנה לעלם מעכשיו ומהיום ולאחר מיתה ולא יוכל שום נברא בעולם לא יחיד ולא רבים לנגד ולערער על צואתי זאת לא בכולה ולא במקצתה זה מה ששמענו מפי פלוני המצוה הנזכר ועתה שאל השואל אם יש ממש בצואה זו והנכסים אשר ביד האיש אשר בשאלוניקי יתנום לאם הנפטר הנזכר שכך צוה ומצוה לקיים דברי המת או נאמר שהנכסים הנזכרים הם בחזק' היורשים ומה גם עתה שאחד מהם הוא קטן וטענינן ליתמי והאיש אשר הנכסים בידו מעכבם ותופש אותם בעד הקטן ואשה קרובו כיון שהקטן הוא יורש ראובן הנזכר.