תשובה כבר כתבתי שלענין דינא הן שיהיה מעות זה הכתוב בשטר מתנה שנותנים עתה מחדש ראובן ושמעון ללוי כמו שטענו ראובן ושמעון הן שיהיה חוב גמור מ"מ חייבים לפרוע לאלמנה כמו שכבר כתבתי והארכתי אבל לענין עונש ומכשול השבועה יש לחלק שאם המעות הזה הכתוב בשטר הוא מתנה כמו שהם טוענים אין כאן לא חיוב ממון ולא חיוב שבועה מכח השטר הזה שמה שאני חייבתים לפרוע אפילו שיהיה מתנה הוא מכח מה שהודו שקבלו מעות מיד לוי מקדמת דנא אלא שמחלו להם אבל מכח שטר זה אין להם שום חיוב ממון שהרי כתב הרמב"ם הלכות זכיה ומתנה פרק רביעי ראובן שרצה לתת מאה דינרין לשמעון ואמר ללוי הולך מאה זוז לשמעון הלך לוי ולא מצאו יחזור לראובן מת שמעון בחיי ראובן יחזור לראובן הרי שאפילו בסתם לא יתנם ליורשי שמעון כל שכן בנדון דידן שהתנה בפירוש שלא יזכו יורשי לוי מפני שללוי לבדו רצו לתת המתנה ולא לאחר וכיון שהחיוב מעות אין כאן אחר שמת לוי חיוב ועונש שבועה נמי אין כאן.
דברי ריבות · חלק רנ״ט סימן ב׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.