ובנדון דידן בשטר הצואה כלהו איתנהו לשון מתנה בתחלה ולשון מתנה בסוף כמו שראיתי בטופס לשון הצואה וגם היה תוך כדי דבור וזה דאף על גב שיש הפסק ודברים בין לשון המתנה לענין הנכסים שהניח לאחים מכל מקום כיון שכל מה שהיה מדבר המצוה הוא מענין הצואה חשוב הכל תוך כדי דבור שהרי בגדולה מזאת מצינו דחשיב תוך כדי דבור דתנן בשבועות פרק שבועות העדות כפרו שניהם כאחד שניהם חייבים בזה אחר זה הראשון חייב והשני פטור כפר א' והודה א' הכופר חייב ופריך בגמרא השתא בזה אחר זה דתרוייהו קא כפרי אמרת הראשון חייב והשני פטור כפר א' והודה א' מיבעיא לא צריכא כגון שכפרו שניהם וחזר א' מהם והודה בתוך כדי דבור והא קמ"לן דתוך כדי דבור כדבור דמי וכתב רב אלפס שם כגון שכפרו שניהם וקדם א' מהם והודה בתוך כדי דבורו של חבירו וכתב הר"ן שכונת הרי"ף לומר שכפרו שני העדים בזה אחר זה וחזר הראשון והודה תוך כדי דבור של כפירת השני וקמ"ל דכפירה והודאה אפילו בשני עדים חדא מילתא היא.
דברי ריבות · חלק רנ״ג סימן ז׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.