והשתא לגבי נדון דידן נידון ונאמר ומה התם דאיכא תרתי לריעותא חדא דלשון נכסי לך אין כל כך ברור לשון מתנה ועוד דקאמר בשני בפירו' לשון ירושה דקאמר ואחריך ירש פלוני אפילו הכי אמרינן דמהני לשון מתנה דראשון לשני בנדון דידן דלשון מתנה דקאמר לראשון הוא ברור לשון מתנה כמו שבא בשאלה ובאחים לא קאמר לא לשון ירושה ולא לשון מתנה לא כל שכן דאמרינן דמהני לשון מתנה דקאמר בתחלה ללשון הסתום דקאמר לבסוף ליתר הנכסים הנוגעים לאחיו שנתנם להם בתורת מתנה וכן פסק הרמב"ם הלכות נחלות פרק ו' וז"ל וכן אם היו שלש שדות לשלשה יורשין ואמר ירש פלוני שדה פלוני ותנתן לפלוני שדה פלוני וירש פלוני שדה פלוני קנו אף על פי שזה אמר לו בלשון ירושה אינו זה שאמר לו בלשון מתנה. והוא שלא ישהא בין אמירה לאמירה כדי דבור אבל אם שהה צריך שיהי' לשון המתנה מעורב בשלשתן וכתב הרב המגיד רבינו הזכיר דין לשון מתנה באמצע וכל שכן בלשון מתנה בתחלה והוא הדין לבסוף.
דברי ריבות · חלק רנ״ג סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.