דברי ריבות · חלק רמ״ז סימן א׳

תוספות מס' כתובות דף ו' לא כהללו בבליים שאין בקיאין בהטייה פי' אינו פסיק רישיה דכל העולם אינו כמו בבליים וכו' כוונת התוספות דרך כלל בדבור זה הוא לומר שאי אפשר לפרש ההלכה כמו שנראה מפשוטן של דברים דמתרץ לא כהללו בבליים וכו' אלא יש בקיאין בהטייה ובנינהו הוא דקא מתיר רבי שמעון דוקא ופריך א"כ טורד למה כיון שבקיאין מה טירדה יש להם לבעול לא בחול ולא בשבת ואמאי פטורין מק"ש ומשני לשאינו בקי פיטור ק"ש אינו למי שאינו בקי פירוש זה אי אפשר לפרשו מפני כמה דברים חדא דמאי קא פריך יאמרו בקי מותר שאינו בקי אסור והרי כבר אמרוהו אמר דפיטור ק"ש לא מיירי אלא במי שאינו בקי וברייתא דרבי שמעון מתיר לבעול בשבת מיירי בבקי. ועוד השתא דמתרץ רוב בקיאין הן הדרן קושיא לדוכתין טורד למה שהרי הבקי לא טריד ורוב העולם בקיאין אם כן ליכא טריד שיפטר מק"ש. ועוד שאי אפשר לפרש דברייתא דלעיל דפליגי בפיטור ק"ש בשלישי אי אפשר לומר דמיירי במי שאינו בקי דאם אינו בקי הא אסור לבעול בשבת משום דהוי פסיק רישיה אפילו לרבי שמעון וכיון דאסור לבעול חייב בק"ש דהא לית ליה טרדה וכיון שכן מאי קאמר פטור אף בשלישי ואם הוא בקי אין לו טרדה כלל לא בחול ולא בשבת לכן פירשו התוספות פי' אינו פסיק רישיה דכל העולם וכו' כלומר מעולם לא עלה על דעתו שידבר הברייתא דרך פרט בבקי אלא לכל העולם כלו וכשמקשה טורד למה הוא בשבת דוקא אפי' לבקי ומשני למי שאינו בקי לפי שאינו בקי בשעת קריאת שמע באופן שלעולם הברייתות מדברות דרך כלל לכל העולם שכל העול' בקיאין הן ולכך מתיר רבי שמעון לבעול בשבת וגם יש להם טרדה בחול בשעת בעילה ובשבת קודם בעילה ולכן פטור מק"ש אף בשלישי.