דברי ריבות · חלק רמ״ו סימן ב׳

תוספות מס' כתובות דף ה' אם תימצי לומר הלכה כרבי יהודה מקלקל הוא אצל הפתח ושרי פירוש דרבי יהודה אית ליה מקלק' בחבורה פטור אע"ג דפטור אבל אסור מיהו הכא מותר לכתחלה וכל כונת התוספות באומרו פי' דר' יהודה וכו' היא שבא לשלול דהוה סלקא דעתין דרבי יהודה מתיר במקלקל משום דאפושי במחלוקת לא מפשינן וזה שהייתי אומר דרבי שמעון סבר דאין מתכוין אפילו הוא מתקן פטור אבל אסור וודאי דסבר כשיהיה מקלקל יהיה פטור לגמרי ור' יהודה דפליג עליה וסבר דאין מתכוין חייב הוי דוקא במתקן אבל במקלקל סבר כר' שמעון דפטור לגמרי דאפושי במחלוקת לא מפשינן לכן אמרו התוספות שאין טעם לפירוש זה משום דכיון דטעמא דרבי שמעון דפטר אינו אלא משום שאין מתכוין מנא לן לחלק בין מקלקל למתקן וכיון שכן לרבי יהודה דמחייב אף על גב שאין מתכוין מנלן דבמקלקל מקל לכן פירשו התוס' פי' דמצינו בפירוש דר' יהודה אית ליה דמקלקל בחבור' פטור אף על גב דפטור אבל אסור וכו' כלומר בשלמא לפי' דהוה סלקא דעתין מעיקרא ניחא דהיה פטור לגמרי אבל השתא דאמרת דמאי דשרי רבי יהודה הוא דמצינו דאית ליה דמקלקל בחבורה פטור והרי אינו פטור לגמרי אלא פטור אבל אסור ותירץ מיהו הכא מותר לכתחלה וכו' זהו מה שנראה לע"ד בפי' שני אלו הדבורים יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.