דברי ריבות · חלק רל״ד סימן א׳

שאלה ראובן נתן לשמעון חמשים זהובים שיוליכם לחשבונו למצרים בסתם ושמעון הלביש אותו והוליכם עמו לאדרינופול וחזר שמעון מדרכו ושאל ראובן משמעון שיתן לו מעותיו והשיב שמעון שמכר אותה ההלבשה בהמתנה ששה חדשים ללוי באנדרינופול ולקח ראובן עדים איך הודה שמעון שמעותיו הניח באנדרינופלה ביד לוי בהמתנה ששה חדשים וחזר ראובן ושאל משמעון לפני ב"ד ואמר לו מי אמר לך שתניח מעותי ביד לוי ואתה חזרתה לביתך והנחת מעותי על קרן הצבי ומצד זה נתפשרו ביניהם לפני ב"ד שנתחייב שמעון לראובן לפרוע הסך הנזכר לסוף ט' חדשים בתנאי שאחריות המעות שהיו ביד לוי באנדרינופול יהיה על ראובן ונטל קנין שמעון לפני ב"ד והלך שמעון לדרכו אחר כך הלך ראובן לבית דין ואמר להם שיעשו לו קיום בית דין איך הודה שמעון לפני עדים שמעותיו הניחם ביד לוי באנדריפול שהיה רוצה לשלוח מורשה אחר בעדו לגבות החוב מיד לוי והביא העדים ונתנו לו קיום בית דין איך הודה שמעון שהמעות שהניח ביד לוי שם באנדרינופול היה מחשבון בהא שעתא בהשעתא עמד שמואל אחיו של שמעון שהיה שם ואמר שכיון שראובן היה רוצה לשלוח מורשה לגבות החוב שלא יחתמו השטר מהקנין שלקח שמעון ומהחיוב שנתחייב לפרוע לראובן עד סוף תשעה חדשים ונשאר הב"ד במוסכם שלא יחתמהו עמד ראובן עם הקיום בין דין שנתנו לו ועשה מורשה שילך לגבות חובו מיד לוי והלך שם ולא מצאו ללוי וחזר המורשה והביא הקיום בית דין וכיון שראה ראובן שלא מצאו חזר לבית דין והביא הקיום בית דין לפניהם ושאל מהם שיחתמו לו איך נתחייב שמעון בקנין גמור לפרוע הסך לסוף תשעה חדשים והבית דין הנזכר קרעו הקיום בית דין ששלח עם המורשה ואח"כ חתמו ההודאה והחיוב בקנין שנטל שמעון לפרוע הסך לסוף תשעה חדשים עתה שאל השואל אם עשו בית דין כדין שנאמר זכין לאדם שלא בפניו במה שעשה להם שמואל אחיו של שמעון התראה שלא יחתמו שטר מהקנין שנטל שמעון והודו עמו שלא יחתמו ואח"כ חזרו וחתמוהו אם עשו כדין במה שחזרו וחתמו אם לאו ולכך יורנו רבינו דרך זו נלך.