דברי ריבות · חלק רל״ג סימן י״א

ובנדון דידן אף אם יפרשו שהשבועה היתה כוללת גם כן לכוונת המחמיר אין בזה בית מיחוש שהרי הנמצאים כאן כולם מתחרטים משבועתם ושואלים עליה מצד המצוה הנמשכת מההתר' ולאשר איננו פה עמנו הא קיימא לן דאנן סהדי דניחא להו בהיתר משום מצוה ואפילו אם יהא איזה מהם ויאמר בפירוש דלא ניחא ליה כיון שהאחרים לא קבלו הנאה ממנו יכולים להתיר להם בלא דעתו כמו שכתב יורה דעה סימן רכ"ח והוא לבדו יעמוד בשבועתו אבל כל האחרים הם כיחידים לענין השבועה וכן אחד נשאל לעצמו על ידי חרטתו וכמו שכתב הריב"ש ז"ל סימן תס"א בענין כזה עיין שם וכיון דאיכא מצוה בהתרה זו כמו שכתבתי מתירין להם אפילו לכתחלה כל שכן בנדון דידן שכבר הותרה דמהניא להו היתרא זהו מה שנראה לעניות דעתי ואמר לי לבי הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זלה"ה.