דברי ריבות · חלק רכ״ו סימן ה׳

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

ועם הטענה השנית אשר כתבתי יתורץ מה שרצה להכריח מי שהתיר נשואי גאמילה הנזכרת מטעם מגו דאי בעי אמרה גרשתני שאומר דאף על גב דאיכא העזה בטענת גרשתני אפילו הכי אמרינן מיגו והביא ראיה לזה מתשובת הרשב"א הביאה הרב הר' יוסף קאר"ו נר"ו אבן העזר סימן מ"ב וז"ל כתב הרשב"א בתשובה שנינו בפרק האומר האומר לאשה קדשתיך בפני פלוני וכו' עד דכל שלא באו עידי השטר ממש נאמנת לומר שטר מזוייף היא במיגו דאי בעייא אמרה גרשתני ומותרת לינשא על פיה וכו' הרי כאן דאמרינן מיגו דגרשתני אע"ג דאיכא העזה ואין הנדון דומה לראיה ואלו התם כשם שיש העזה בטענת גרשתני להיות שהבעל מכיר בשקרה גם כן איכא העזה בטענת שטר מזוייף היא שהבעל מכיר בשקרה ולכן דאמרינן כיון שהעזה פניה ותאמר לו מזוייף הוא היא נאמנת מיגו דאי בעיא להעיז פניה לומר גרשתני אבל בנדון דידן בטענת גרשתני איכא העזה, בטענת קדושי יוסף היו ראשונה ליכא העזה ולכן לא אמרינן מיגו.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.