גם על הטעם השני שאמרו שנתקבל העדות של קדושי משה שלא בפני בעל דין כבר כתבתי והארכתי בנדון כי האי על זה הענין שכתב המרדכי פרק הגוזל ומאכיל דראב"ן וראבי"ה סבירא להו דבדיעבד אם נתקבל שלא בפני בעל דין עדותן עדות וכן פסק הר"ר ישראל בתשובותיו סימן קע"ה וכיון שכן אמרינן מה שכתב הרב הר' אליה מזרחי ז"ל בתשובותיו סימן כ"ד על זה הענין עצמו מקבלת עדות שלא בפני בעל דין כתב ומי הוא זה שיכניס ראשו בין ההרים וכל שכן באיסור אשת איש שהוא עיות שאין לה תקנה וכו' ואע"ג שהרב הנזכר עשה סניף מזה שם להתיר היינו משום דרגלים לדבר שאין כוונתם אלא לשקר כמו שהאריך שם שלא שלחו לקראתם בבית דין ולא אפילו להודיע לה שהם רוצים להעיד עליה וכו' אבל בנדון דידן הודיעו הדבר כמה וכמה פעמים ושלחו לקרוא לאביה שהוא מורש' שלה ולא בא וידוע לכל יודע דאיכא ספרים דגרסי בגמרא או שלחו לו ולא בא דבהאי לחוד מקבלין לכתחלה עדות שלא בפני בעל דין אע"ג דליכא חד מהנך דהוא חולה או עדיו חולים או מבקשים לילך למדינת הים ועוד דנתקבל העדות בפומבי גדול וידעו היא ואביה השעה שקבלו עדות הקידושין.
דברי ריבות · חלק רכ״ו סימן ו׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.