דגרסינן בקמא פרק הגוזל ומאכיל על מתני' דהמכיר כליו וספריו ביד אחר וכולי קאמר בגמרא משכנתא שוי מאתן במאה עשו בו תקנת השוק שוה בשוה אמימר אמר לא עשו בו תקנת השוק מר זוטרא אמר עשו בו תקנת השוק והלכתא עשו בו תקנת השוק ופי' רש"י תקנת השוק שקנאו לוקח בפרהסיא ולא הבין בו שנגנב עשו לו תקנה שישלם לו בעל הבית מעות וכן פסק הרמב"ם הלכות גניבה פרק ה' וז"ל משכן הגניבה בין שמשכנה ביתר על דמיה או בפחות מדמיה הבעלים נותנים לבעל המשכון וחוזרין ועושין דין עם הגנב אלא אם כן היה הגנב מפורסם וכו' אף בנדון דידן כיון שמשכן ראובן שטר כתובת לאה באלף אש' ביד שמעון אפילו היה גנוב עמו היתה חייבת לאה לתת האלף אש' לשמעון מפני תקנת השוק כיון שראובן לא היה גנב מפורסם ואחר כך לאה תעשה דין עם ראובן כל שכן עתה שברשות לאה משכן ראובן שטר הכתובה ביד שמעון שהרי נתנו הרשאה לשמעון שילך ויגבה כתובתה ועוד ששמעון מוחזק והמעות הם תחת ידו דפשיטא ופשיטא שיתפרע האלף לבנים שהלוה על שטר הכתובה וכן פסק חו"מ סימן שנ"ו וז"ל משכן הגניבה בין שלקח עליה מעות בשוויה או יותר או פחות משויה עשו בו תקנת השוק וצריך ליתן למלוה את הדמים שהלוה לגנב וכן פסקו כל הפוסקים סוף דבר ששמעון יקח מעותיו מדמי גביות כתובת לאה אלמנת לוי ואין בזה שום ספק לע"ד ואמר לי לבי אני הצעיר יצחק בכ"ר שמואל אדרבי זל"הה.
דברי ריבות · חלק רכ״ב סימן ה׳
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Sudilkov, 1833
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך דברי ריבות, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.